ניהול סיכונים הינו תהליך הקשור לרוב בניהול פרויקטים בעסק ומשימות שוטף תוך התחשבות והיערכות לכל סיכון שיכול לצוץ במהלך הפרויקט ו/או המשימה, בקרת נזקים אפשריים וכיצד לטפל בסיכונים ובנזקים האפשריים, תוך כדי בקרה שוטפת ושיפור אופן ביצוע הפרויקט ו/או המשימה בהתאם. תהליך זה הכרחי על מנת להבטיח את הצלחות של הפרויקט ו/או הצלחתה של המשימה והשגת מטרותיהם בכמה שפחות נזקים בדרך.
המונח "סיכון" מתייחס למעשה לכל דבר שעשוי להשתבש במהלך הפרויקט ו/או המשימה, כל אירוע שעשוי לפגוע בארגון ו/או באדם ו/או פגיעה כלכלית כלשהי ולשבש את המהלך התקין של הדברים וכמעט תמיד יהיה מה שישתבש. החוכמה היא לנצל את השיבוש לייעול תהליכים להמשך הדרך. כל שיבוש שכזה טומן בחובו הקצאת משאבים (כוח אדם, זמן וכסף) הן לתיקון הנזק עצמו והן על מנת לחשב מסלול מחדש לאחר תיקונו.
כל חברה ציבורית במדינת ישראל מחויבת במינוי אחראי ניהול סיכונים ולדווח על תוצאות חקירותיו לרשויות השונות וזאת בשל החשיפה הגבוהה לסיכוני השוק, אך יחד עם זאת גם חברות פרטיות בינוניות וגדולות חייבות לבצע ניהול סיכונים לכל אורך הדרך ולו על מנת להיערך לכל מצב שהוא. כלומר, לערוך מעין אסטרטגיה חלופית לכל מקרה שבו משהו בתהליך ו/או במשימות השוטפות לא יתקיים כצפוי ויפגע במהלך התקין.
סוגי הסיכונים השונים
כל מהלך שמבוצע בחיינו כרוך בסיכון כלשהו, החל מיציאה מהבית, דרך נטילת התחייבות פיננסית ארוכת טווח ועוד, הן ברמה האישית והן ברמה העסקית. בגדול, ניתן לחלק את המונח "סיכון" לכמה סוגים עיקריים:
- סיכוני חיים – פגעי טבע, תאונות מסוגים שונים, פגיעות בריאותיות וכל דבר שמעמיד חיי אדם בסכנה.
- סיכונים פיננסיים – חוסר יכולת לעמוד בהתחייבויות, הפסדים כלכליים, פשיטות רגל, פגיעות רכוש ועוד.
- סיכונים תפעוליים – שיבושי מערכות מחשוב, שינוי מצבת כוח האדם בחברה, קיצוצים רוחביים, תפעול רגעי שגוי ועוד.
- סיכונים תדמיתיים – כל פגיעה במוניטין כמו תביעה משפטית, כתבה לא מחמיאה ועוד.
- סיכונים רגולטוריים – עברה על חוקי האתיקה ו/או הרגולציה בתחומים מסוימים.
כיצד לבצע ניהול סיכונים נכון?
- תחזית מוקדמת – אף אחד עוד לא נולד עם היכולת לנבא סיכון אך יחד עם זאת חשוב לבצע סקר סיכונים מבעוד מועד על מנת לאמוד אילו סיכונים עשויים לצוץ במהלך הדרך מבלי לתת להם להפתיע. לדוגמא: אם נכנסים להתחייבות כלכלית ארוכת טווח, יש להיערך למצב שבו לא ניתן יהיה לעמוד בהחזרים (בנקים וגופים פיננסיים גדולים נוטים מראש לאבטח את עצמם ע"י ערבונות ושעבודים). כל סיכון שיהיה ניתן להיערך אליו מראש יהיה בגדר "מכה קטנה בכנף" אם וכאשר יתקיים בפועל.
- ניתוח התמודדות אפשרית – חלק מההיערכות לסיכון מתייחסת לניתוח עוצמתו מול סיכונים אחרים וניתוח היכולת לעמוד בו. האם בכלל יהיה לעמוד בו? האם הפרויקט ו/או המשימה שווים את לקיחת הסיכון וכו'.
- חישוב מסלול מחדש – לאחר שבוצעה הערכת הסיכון וההתמודדות עמו, יש להיערך ליום שאחרי "הקרב". אם מבחינת הערכת הפרויקט ו/או המשימה מחדש, בין אם מבחינה פיננסית ובין אם מבחינה ארגונית ואישית.
קצת מתמטיקה
ניהול סיכונים נחשב למקצוע בפני עצמו ומקצוע מאוד מבוקש. הוא מערב תיאוריות רבות לצד סטטיסטיקות וחישוב הסתברויות.
ישנן מספר נוסחאות קלאסיות שבאמצעותן ניתן להעריך הן את הסתברות התרחשותו של אירוע המוגד סיכון והן את עצמת פגיעתו של הסיכון בארגון (או באדם אבל אף אחד לא יישב לחשב הסתברות סיכונים אישיים) וכן חוקים מסוימים קבועים.
חלק מחוקים אלה הם לא אחרים מאשר חוקי מרפי הידועים לשמצה, אך מה לעשות המציאותיים ביותר ובמיוחד כאשר מבצעים חישוב של סיכונים הנדסיים.
היכולת לשלב בין חוקים אלה ונוסחאות אלה באופן כמעט מדויק בשילוב היכולת להיערך למצבים אלה בצורה יעילה ונכונה הן אלה שיבטיחו את הישרדותו והצלחתו של בית עסק ולו רק מעצם הסתגלותו לכל מצב.
